שורשים משפחת משעל

מסעודה נולדה בבגדד בשנת 1890 היא הייתה הבת הבכורה.היא הייתה ידועה  כאשת חייל אשר הלכה בדרכי אמה תפחה. היא  ידעה לאהוב, לעזור ולכבד בני אדם כולה יושר ותבונה. היא  ליכדה את כל אחיה ודברה תמיד אמת, האמת רדפה אותה כל חייה. תמיד שידרה אהבה ונועם,הייתה  כולה אהבה. במשך כל ימיה לא דיברה בגנות איש או אישה שמרה על המסורת והחיוך עלה על שפתיה. היה נעים להיות בחברתה ותמיד שידרה נועם ושלווה על אף שחייה לא היו רוויים שושנים.

 

לאחר נישואיה  פרי בטנה הייה סגור ורק כעבור עשר שניים על פי ההלכה היהודית התגרשה וחזרה לבית אביה. לאחר  זמן מה  נישאה בשנית .התחתנה עם אלמן בשם יצחק מעלם סלח ממשפחת אסלן שהייתה  לו בת בשם פרחה ובנים בשם אקרם ויעקב. כילדים קטנים הכניסה אותם לחיכה ופרסה את אהבתה עליהם. הם  היו הילדים ברי מזל שנפלה בחלקם לחיות עם אישה כמו דודה מסעודה שהייתה סמל האהבה .

בעלה יצחק עבד כמתווך בין סוחרי בגדד והתפרנס בכבוד. מצבם הכלכלי היה טוב מאוד והדודה הייתה אשת סודו. הוא  התייעץ איתה וקיבל את דרכה. כשחיתנה את הבת פרחה בשנת 1940  הייתה שמחה וקורנת ,זכור לי כי אמי רינה שאלה על שמחתה ודודה ענתה פרחה היא הבת שלי ירדה מהבטן שלי וסמנה על בטנה. כל הדודים שלי היו בקשר מתמיד איתה. הפרש הגילאים בין דודה מסעודה לאבי היה  עשר שנים. על כן פנו אליה כאחות הבוגרת שידעה לארח.  זכור לי כי במשך כל ילדותי גם לאחר שבגרתי תמיד היו אצלה אורחים שבקשו את עזרתה  ורצו להתייעץ איתה .

 

כאשר בגרו הילדים עזבה המשפחה את שכונת היהודיים בתחתאתקיה ועברו לשכונות החדשות אלבתוין  .

הבת פרחה התחתנה בשנת 1940 וילדה בן בשם סמי שמואיל, בחור כלבבי שלמד רפואה בארץ והגיע לדרגת סגן מנהל מחלקת נשיים בבית חולים בלינסון.  לפרחה היו  שלוש בנות ובן בשם אקרם. לאקרם  נולדו שני ילדים יעקוב שלו שלושה ילדים מוצלחים שעסקו בעסקי חוץ. הם עלו לארץ עם כל המשפחה כולל הילדים הנשואים עם ילדיהם. יצחק האבא פתח חנות קטנה לקטניות בתמיכת דודתי מסעודה. הם  הפסיקו לעבוד כשהזדקנו וכעבור כמה שנים נפטרו ונקברו בחלקת האדמה שקנו צמוד לקבר של  סבי וסבתי תפחה משעל אשר בירושלים. גם דודתי מסעודה נפטרה בגיל מתקדם ונקברה בסמוך לבעלה.בשנת 2012 דודי סלמן שפץ את חלקת הקבר של סבי וסבתי וגם את קברם של  דודתי מסעודה ובעלה .