שורשים משפחת משעל

אלברט בן אליהו כדורי יחזקאל דויד משעל

נולד בבגדד בתאריך ה - 3.3.1930 הוא היה הילד הבכור של כדורי אליהו.

אלברט היה ילד שקדן בלמודים,אמי לימדה אותו בגיל צעיר ובגיל חמש נכנס

לכתה. בכתה א הצטיין בלמודים בצורה יוצאת מהכלל. הוא  סיים שש כתות לימוד

מה שנחשב  כבית ספר עממי ועבר לבית ספר תיכון למשך שלוש שנים ולמד עוד

שנתיים בבגדד בבית הספר יהודי אלהעדאדיה המרכזית. הוא עבר בהצלחה וקבל

תעודת בגרות והוא בן שש עשרה בלבד.  בשנה הראשונה לא הצליח להיכנס

לאוניברסיטה מפני שהוא יהודי אז אבי שלם כסף דרך אדם שלישי ואז התקבל

ללמודים והוא בין שבע עשרה וסיים את הלימודים בגיל 21  עם תואר מהנדס.    

 

הוא עלה לארץ בסוף שנת 1951 הוא היה האחרון במשפחה שהתעכב בבגדד בגלל שלא קבל את הדיפלומה להנדסה. הדיקן סירב לתת את התעודה. אלברט שיחד את השומר דרך דודי סלמן הרופא וקבל את התעודה בשעת הצהריים, באותו היום  טס לאיסטנבול שבטורקיה ולן אצל אשתו של דוד אבי שהייתה רוקחת במקצועה וגרה באי הנסכים. כעבור כמה ימים עלה לארץ וחשכו עיניו כשראה  את המצב הכלכלי ואת תנאי הדיור המחרידים שהיו  במעברת כפר חסדים.  האדמה הייתה בוצית וגשמים ירדו ללא הפסקה. הילדים שקעו בבוץ בדרך לבתי שימוש מחזה שלא ניתן לתארו במילים. השינוי היה מהותי מעושר רב שחוו עברו למציאות אחרת וקשה מנשוא.

 

כעבור כמה ימים ניגש אלברט לחברת חשמל בחיפה לראיון אצל איש כוח אדם והגיש לו את התעודות. מי שראיין אותו  אמר שילך לקרוא לאחיו.  אחי אלברט לא נראה כפי גילו  ואמר זה אני איך יכול להיות אתה נראה כמו ילד בן שמונה עשרה השיב המראיין. למחרת עבר את המבחנים בהצלחה והתחיל לעבוד עד גיוסו לצה"ל. אז סללו בצבא כביש ממעלה העקרבים מחימר ועבד כל שירתו הצבאי בתור מהנדס. לאחר שחרורו מצה"ל חזר לעבוד בחברת החשמל עד צאתו לפנסיה. כל השנים אני ואלברט הינו קשורים יחדיו יותר מאחים. היינו  כחברים וגידלנו את הילדים יחדיו. כיבדנו אחד את השני ונפגשנו כל סוף שבוע. טיילנו בכל רחבי הארץ ומחוצה  לה. היינו נפגשים  באמצע השבוע  והתייעצנו בכל דבר שעלה .

 

לאלברט נולדו שלושה ילדים הבכור מנשה על שם דודו של אבא מצד אמו שנישא לפרידה ב-1989 נולדו להם בראל, הדר, אלעד. הבת אסנת התחתנה עם דן מנצל ב-1989 נולדו להם מאיה, תומר ואיל ויובל שנולד ב-25 שנה למדינה התחתן עם ניבה קנטרוביץ' נולדו להם לינוי ולירון .

 

 

 

זיכרונות ילדותי - יצחק בן אליהו בן יחזקאל דוד משעל

 

נולדתי בבגדד בשכונת אבו אלסעדב.שנת 3.12.33

 

זיכרוני הראשון מימי ילדותי היה בבית סבתי ג'חלה רחל שבזמן פטירת סבי

יחזקאל עזרא אליאס כששכב לאחר נפילתו בשוק ושבר את הגב שכב במרפסת

הפנימית בקומה השנייה . הוא בקש ממני להביא לו מים .אז בנו גומחה בחצר

ושמו מיכל מים ענק מחרס ומתחתיו  הניחו מיכל קטן מחרס שקיבל טיפות מים

מהמיכל הגדול. הם הניחו על ידו צלוחית חצי שטוחה מפליז לקחתי את הצלוחית

ומלאתי במים עליתי במדרגות העץ המובילה למרפסת ששכב בה סבי .הגשתי

לסבי את הצלוחית שבה נשארה טיפת מים וסבי צחק ואמר לא נשאר מים ובתור תודה נתן לי שני מיל . בזמנו לילד זה הרבה כסף כעבור  שנים אלברט ואני שוחחנו על זיכרונות  ילדותנו ועל  סבי אבא של אמי ואמרתי איך הגשתי את המים לסבי אז הוא אמר לי תתאר הבית ואני תיארתי את כל הבית כולל מדרגות העץ ,המרפסת, מיכל המים. אלברט  התפעל ושאל איך אתה הייתה בסך הכול בן שלוש וחצי .

 

 כשאמי רינה קנתה את הבית בקרבת סבתי רחל היה אלברט אחי לוקח אותי לבית הספר היהודי.מסעודה שמטוב שכלל גן ילדים וגם בית כנסת .אלברט אחי היה יותר גדול ממני כמעט שלוש שנים אימא או אבא היו מעברים אותנו את הכביש. יום אחד בדרכינו לבית הספר לאלברט נפלה שן אז אמר לו חבר תזרוק את השן לעין של השמש כך תצמח לך שן  מהר.  סיפרתי את זה לאלברט והוא אשר שזה נכון .  

 

 

הדוד גורג לקח אותי לאירוע משפחתי בקיץ 1938 לפי שבדק אותי מלמטה עד למעלה אם אני די נקי לטעמו והזהיר אותי שלא לעשות בושות בזמן האוכל. הוא אמר  תסתכל על האנשים שיושבים מולך ותתנהג בהתאם .אז לא הבנתי מה אפשר לדרוש מילד בן חמש וחצי. סיפור נוסף שאני זוכר הוא בבית סבתי רחל באחד מהנסיעות של אמי להוריה לבגדד בהתחלת חורף 1939 עם אחי יעקב בחזרה לעיר כות ירד גשם כשבוע  ימים ללא הפסקה והציף את הדרכים אז אמי רינה החליטה לחזור הביתה דרך נהר החידקל בספינת נהר והשטחים הוצפו מסביב לנהר אבא

חיכה לנו עם מונית .מפקד הספינה עצר רחוק מהגדה והניח קרש  גדול על עוד ספינה קטנה על מנת  לעלות לחוף. אמא הובילה אותנו על לוח העץ באמצע הלילה ואני חצי רדום נפלתי למי  הנהר ואף אחד לא משה אותי מהמים . אימא הייתה לבושה בד על הבגדים כנהוג אצל הערבים וקראו לזה עבאיה היא קפצה למים ותפסה אותי .הבד הרחב עצר את הטביעה על אף שאמי לא ידעה לשחות הערבים התפעלו מאומץ לבה וקפצו למים כדי למשות אותי. חזרנו לספינה החלפנו בבגדים ליבשים ואבא בא והעביר אותנו לגדה,כך הגענו הביתה . אלברט ואני היינו  עוזרים לאימא במשק הבית על אף שלאימא היה עוזרת לאמצע השבוע וגם כובסת ליום חמשי .כשבגרנו לפני הליכה לבית הספר הינו חייבים לסדר את החדר לסדר את המיטה ולפתוח את החלון.

 

 

בקיץ 1940 מתילדה דודתי אחות של אמי התחתנה והיא רק בת שש עשרה היא הייתה בעלת אישיות ידועה בקרב היהודים וגם הערבים. יוסף עזיר בצעירותו גר בשכונות עם סבתי אביו היה סוחר גדול באורז . אמי סיפרה שהייתה מקפצת על שקי האורז והחתונה הייתה מפוארת.  הזמרת המהוללת סלימה מראד וגם הרקדנית נרקיס שוקי הופיעו בחתונה . הם הזמינו את השפים הטובים של בגדד. טקס החתונה התקיים  במועדון המפואר ששימש לעשירי בגדד נאדי אלרפדין . אני השתתפתי בתור שושבין עם חליפה שחורה ונעלים מבריקות. שבוע החתונה הייה בבית סבתי רחל בחצר הפנימית של הבית עם כל  האורחים רקדה הרקדנית נרקיס שוקי . אני התיישבתי על גרם המדרגות וצפיתי בנעשה . הרקדנית שתתה הרבה בירה וכל הזמן הייתה מזיזה אותי מהמדרגות ועולה לקומה השנייה.  אני  אמרתי לעזעאל  כמה פיפי את עושה (הייתי לד וכך זה נראה לי). 

 

במשך ילדותי  כל המשפחה פינקה אותי , הרגשתי רצוי אצל הורי אבי ואמי הייתי מבקר אצל דודתי שהייתה אחות הבכורה של אבי מסעודה שפינקה אותי והפגינה כלפי  חיבה רבה .אחרי אל פרהוד  פוגרום בבגדד אבי לקח אותי אל הדודה מסעודה לשכונת תחת אלתקיה והנושא היחיד שדברו היהודים היה רק על הפוגרום . בערב על הגג שבקומה השלישית דודתי דיברה עם השכנה ממול הסימטאות  הצרות על הפוגרום.  אני אמרתי מה הבעיה אני רואה את הדלת שלכם אם אני אראה את הערבים אז אני אזהיר אתכם . דודי אברהם ציוני שרוף ,בחדר מעל קומת המרתף החזיק מפה ענקית של כל אירופה במלחמת העולם השנייה וסימן בחוטים צבעונים על מהלך התקדמות צבא בעלות הברית  והידק אותם בסיכות .בכל  יום הזיז את החוטים בהתאם להתקדמות הצבא ואני בתור ילד קטן ידעתי את מהלך המלחמה.  זו  הייתה חוויה גדולה עבורי.

 

בשנת 1949 בתחילת  שנת הלמודים בשנה הרבעית בתיכון בעיראק (תיכון חמש שנים) ערך שרות הביטחון  העיראקי ביקור פתע בבית לאחר הלשנה  על חומר ציוני או קומוניסטי בחדר שלי ולא מצאו כלום .אני לא הייתי היהודי היחיד שרדפו לאחר מלחמת השחרור. דודי אהרון אליאס היה בקשרים  עם התנועה הציונית והבריח אותי עם עוד שני יהודים לעיירת הגבול בפרס קסר שרין .בסוף שנת 1949היה חורף קשה מאוד בכל המזרח התיכון כולל פרס גובה השלג הגיע לכמה מטרים .התאכסנו בבתי יהודים פרסים בקבוצות של עשר או שתים עשרה. אחרי כמה ימים חליתי, בתוך הקבוצה היתה אישה עם הנכדה שלה כשראתה שאני חולה שאלה יצחק איך קוראים למשפחה שלך? עניתי מה זה חשוב והיא שאלה שוב ולחצה עלי כדי שאומר לה. אמרתי משעל ולפתע אמרה האם אתה בן של אליהו כדורי ? נדהמתי והיא אמרה אני רחל שעבדה אצל מנשה הדוד של אביך.

 

בילדותי שמעתי את השם רחל שעבדה בתור עוזרת אצל משפחת הדוד. נתתי לה כסף כדי ללכת  לשוק והיא קנתה עוף ובשלה לי אוכל.באכסניה  האכילו אותנו רק ביצים ותה כעבור כמה ימים הבראתי. הודיתי לה עבור עזרתה ולאחר שבעה עשר ימים נסענו לכוון טהרן מזרחה דרך שרשרת ההרים אסד אבאד.  הדרך הייתה קשה וערימות השלג היו משני צדי הכביש בגובה של שלושה או ארבעה מטר בכמה מקומות . נשארתי במחנה עולים מטעם הסכנות היהודית בחלקת בית הקברות היהודי. בשביעי למרץ בשנת 1950 הגעתי לארץ לבדי לשער עליה בסנת לוקס מחנה עולים בקרבת חיפה .בשל  גילי הצעיר לא התקבלתי לעליית הנוער לכן נפלתי בן הכיסאות .כעבור יומיים אני  וכמה חברים  עלינו במעלה ההר לכוון סטילה מאריס שמוכר כמחנה צבאי ומפקדה של חיל הים,בחלק מהמנזר הנוצרי סטילה מאריס .

 

עלינו את ההר ולפתע ראיתי מתוך מבנה מכבסה  ומוזיקה ערבית. התקרב אלי  אדם כבן שלושים דובר ערבית אשר הגיש לכל אחד כריך עם מרגרינה .התברר לי שהוא ערבי ועובד בשל הצבא  הוא שאל אותי אם אני רוצה לעבוד?  עניתי בחיוב ,עזבתי את מחנה עולים והשתכנתי במבנה של המכבסה.  כך התחלתי לעבוד ושבוע לפני פסח בא למכבסה קצין בדרגת סגן אלוף שהיה מפקד כוח אדם  בשם יעקבסון. הוא  דבר איתי באנגלית ושאל אם אני יהודי עניתי כן . הוא שאל האם אתה יכול להסתדר אם נמסור לך את המכבסה ? עניתי  כן בשמחה ולמחרת הוא דיבר עם מפקד המחנה טיבי גרוס וסוכם בסוף מרץ 28.3.50 לאחר הפסח שאני אקבל את העבודה. קבלתי לרשותי את המכבסה הרגשתי שאני חביב החיליים והקצונה שבמטה חיל הים כולם אהבו אותי. הייתי רצוי בכל מקום. בימי צנע בא אלי סגן אלוף יעקבסון למסור את הבגדים למכבסה ושאלתי אותו אם יש לו סבון כביסה?  הוא ידע שאילו ימי צנע וחסרים  מצרכים. הוא אמר  מחר תלך למטה הצבאי ותגיד לסגן אלוף  לדוד עופר שהיה  מנהל המשק ותבקש ממנו אשור למשרד המסחר והתעשייה לקבלת סבון כביסה.

 

 נכנסתי בצורה חופשית למטה מפני שכולם הכירו אותי נכנסתי למשרדו,ישב שם בחור יפה תואר גבוה קומה שהזכיר לי את הקצונה האמריקאנית. הוא שאל כן בחור מה אני יכול לעזור לך ? עניתי שסגן אלוף יעקבסון הפנה אותי לקבלת אשור לקנות סבון כביסה. עד היום אני זוכר איך הבחור החביב ישב מאחורי השולחן והתנדנד בכורסא ושאל לשמי כעניתי משעל יצחק אז פנה לסגן שלו בשם ויצמן מה אתה אומר ויצמן  הוא משלנו ? אני לא יכול לתת לך אשור אמר ואז קלטתי את משמעת דבריו מפני שאני ספרדי הבנתי שאנחנו שני עמים במדינה אחת המוקפת אויבים.  רק שנתיים לאחר עצמאות ישראל בשעות הצהריים בדרך לחדר אוכל פגשתי את יעקבסון הוא שאל אותי האם קיבלתי אשור לקניית סבון? ספרתי לו  מה דוד עופר אמר לי והוא אמר  לי לא יכול להיות אני אברר את זה . חיכיתי בחוץ עד שגמר לאכול , קודם יצא דוד עופר נפגשו המבטים והמשיך הלאה בלי להניד עפף ויצא אחריו יעקבסון הוא נגש אלי פתח את הידיים לצדדים ואמר אני לא מאמין וכך נגמרה השיחה.  

 

 עד שגויסתי לצהל בתחילת השרות שירתתי בחיל התותחנים בגוליס בגלל סוג הבריאות הועברתי למחנה מעבר בהמשך לחיל הים בשייטת חמש. בחופשות או סוף השבוע עבדתי בנמל חיפה והרווחתי כסף תמיד הפרוטה נמצאת בכיסי עד סוף 1953. שוחררתי מצהל ועברתי לתל אביב התגוררתי אצל דודי נזאם אח של אמי. שבע עשרה ימים לאחר מכן  שכרתי  בשבזי חדרון קטן. הסתדרתי בעבודה ובתוך שנה רכשתי בדמי מפתח כפי שהיה נהוג באותם הימים חדר על הגג ברחוב השוק 15תמורת 750 לירות שבאותם הימים נחשב הישג כלכלי ריהטתי את החדר וקניתי זוג אופניים כדי  להקל את הנידות בעבודה.

15.11.56

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ארז בני הבכור נולד 22.2.59 ברחוב השוק בתל אביב.  בסוף שנת 1960 קניתי בית קטן חדר כולל מטבח ומקלחון בסכום של  4200  לירות עם רבע דונם.  באותם הימים זה נחשב הישג גדול ובאמצע שנת 1963 קניתי את דירת השכן ב 8500 אלף לירות כשבסוף  1963 שלמתי כל חובותיי.  חיברתי את שני החדרים והתגוררנו בדירה מרווחת הבנוייה על  חצי דונם אדמה.

 

עבדתי כפועל קבלן במכבסה הרווחתי שלוש משכורות של פועל רגיל ובלילות עבדתי בתור צלם חתונות וההצלחה הייתה גדולה.בשנת 27.12.65 נולדה לנו בת בשם ענת ובמאי 1967 קניתי חנות בבת ים  בסכום של  18500 אלף לירות . ארגנתי את החנות ובסוף 1968 פתחתי את העסק וויתרתי על הכנסה גדולה מאוד בכדי להיות עצמאי .עברתי עם משפחתי  לבת- ים והשכרתי את הדירה ברמת גן . סגרתי אותה ובחודש הראשון הרווחתי רק מאתיים לירות ותוך שנה ביססתי את העסק בעזרת אשתי דיזי. רצינו עוד ילד ועל כן  החלטתי בינואר 1970  לקחת שותף לעסק. בחור צעיר שהכרתי קודם ושלם לי עבור חצי העסק 18500 אלף לירות .חזרנו לבית ברמת גן קניתי אוטו חדש וב  25.11.70 נולד לנו בן בשם רן.

 

בשנת 1972 הרסנו  את הבית ובניתי וילה יפה מאוד שסיימתי לבנותה בשנת 1973 העבודה הצליחה מעבר למשוער ובשנת 1986 הקמתי חברה ונכנסתי לענף המלונאות. עבדתי עם רשת מלונות שיף ורשת דן  אטלס העסקתי פועלים ובהתחלת 2000 פרשתי מהעבודה. בגיל 67 מסרתי את המגרש לבנייה וקבלתי תמורה נאה . אני כותב את השורות האלה בשנת 2013 ואני נושק ל-  80

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ארז 

 

הייה גאוות המשפחה ילד מוצלח בלמודים למד בבית ספר בליך ברמת גן עזב את הלמודים  והצטרף לבית הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה . הוא אהב לימודי אלקטרוניקה ולוגיסטיקה  סיים  שנתיים לימודים בהצטיינות וגוייס לצהל בשנת  1977

הועבר למחנה פלמחים של חיל האוויר. עבר סווג בטחוני והוכשר למזלטים מטוס ללא טייס. יום אחד שאלתי אותו במה הוא עובד והוא ענה "אני מקווה שזה פעם הראשונה ואחרונה שאתה שואל אותי" על כן לא  חזרתי על השאלה בשנית .הוא עבר קורס בהדרכת מומחים מארצות הברית עם שני בחורים כולל המפקד שלו ארז עבר והשנים נכשלו .את זאת  שמעתי מפי המפקד שלו בזמן ששכב בבית החולים עקב מחלת הסרטן .הוא שיגר את המזלט וישב כל המשמרת תחת מכשיר הראדאר ונכסף לקרינה שפגעה באשכים בתאריך ה- 29.11.79 התקשרו אלי לעבודה הודיעו לי שארז שוכב בבית החולים ברמבם אשר בחיפה .זה ארע בזמן שהוא והחברה שלו יצאו לטיול לצפון והוא לא הרגיש טוב ונלקח לבית החולים. נסענו לחיפה אז נודע לנו שכרתו לו אחד האשכים דברתי עם הרופא ורק אז הבנתי את  חומרת המצב. שנה שלמה התגלגל מהבית עד תל השומר ובתאריך 25.11.80

נפטר ביום ההולדת של הבן רן שיבדל לחיים ארוכים.

 

 

 

 

 

 

ענת תפחה

נולדה בתאריך ה - 27.12.65  

בת אהובה ומוצלחת התחתנה בתאריך ה- 3.09.85 בגיל צעיר לאחר שיחרורה מצהל למדה וקבלה תואר דוקטור לנטורופתיה ND מרצה במכללות לאורך השנים ומטפלת בקליניקה פרטית . הקימה וייסדה את אגוד הנטורופתיים בישראל. מופיעה בתוכניות טלויזיה ובעתונות המקתועית לאורך כל השנים.

לענת שני ילדים מיטל שנולדה בתאריך ה- 13.08.86 סיימה תואר ראשון בתקשורת וניהול כיום עובדת כעצמאית .

נשואה לעופר.

סער נולד בתאריך  26.1.91

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

   רן בן יצחק בן כדורי אליהו בן יחזקאל בן דוד משעל

     נולד ברמת גן בתאריך ה -25.11.70

    בוגר אורט לאלקטרוניקה התחתן בגיל צעיר עם גלית עבד תקופת מה בחברת חשמל ובהמשך עבר לעבוד עצמאי לאחר  השתלמות

    בתואר חשמלאי מוסמך .כיום עבוד בחשמל חכם שדורש ידע מקצועי מעולה.

    אור : בנו הבכור  10.6.94 כיום נמצא בקורס חובלים

    גאיה : נולדה בתאריך ה-11.05.2000  תלמידה בתיכון

    ליהי : בת רן משעל  1.05.2006 לומדת בבית ספר עממי

                            .

 

 

 

 

 

 

 

 

יעקב בן אליהו כדורי. בן יחזקאל דוד משעל

 

נולד בבגדד הבן השלשי ביוני1935שנה שנייה תיכון עלה לארץ עם ההורים בשנת 1951עבד מכל העבודות ואחרון עבד עצמאי  בקיוסק התפרנס בצורה מכובדת בלחץ אשתו שולה הגר לארצות הברית ללוס אנגיליס. נקלע למשביר כלכלי וחלה ונפטר בשנת 1989והוא רק בן 54 הותיר אחריו שני בנים ובת  הבת אורית עמי ואמיר כל הילדים נמצאים בארצות הברית יתכן שנו את השם המשפחה למרשל. 

 

עזרא בן כדורי אליהו בן יחזקאל משעל כיום שנה את השם במקום משעל ללפיד

 

נולד בבגדד באוזר אלבתוין 6.6 ביום ששי בשעה שבע בבוקר ארבעה ימים לאחר גמר הפורענות  .בשנת 1941על שם סבא של . אמי רינה עזרא אליאס עלה לארץ בשנת 1951 גר עם המשפחה בכפר חסדים ובשנת 1954 עבר עם המשפחה לקריית אריה בפת תקווה למד בבית ספר מקצועי אלקטרוניקה עבד בצהל עד הפנסיה עזרא. לפיד משעל .  משעל נולד לו שלושה ילדים ובת הבן הבכור .

שלומי לפיד משעל. הבן הבכור של עזרא בחור ישיבה עם שני ילדים הבן נחמן והבת שמיה

אוהד לפיד משעל עובד בתעשייה האוורית נולדו לא בן ושתי בנות הבן משה והבנות תמר ורותי

גילי לפיד משעל שתי בנות תאומות שיר  הדר

רוני לפיד משעל נולדו לה ארבע בנות .טליה נועה  אורית  גפן .

 

יוסף בן אליהו כדורי בן יחזקאל דוד משעל

 

נולד בעיר כות שבעיראק סוף ספטמבר 1947 לפי חג הסכות בזמן אבא נסע לרגל עסקים לצפון עיראק לעיר מוסל. למד מסגרות עדינה עבד עצמאי לתקופת מה ואחר כך בתור עובד שכיר עד הפנסיה כיום גר בפתח תקווה נולדו לו שלשה ילדים הבכור גאי נפטר בתאונה הבת .רונית נולדה לה בת

הבן ליאור משעל נולד לא בן בשם מתניה 

 

תם הספור של אליהו כדורי בן יחזקאל בן דוד משעל עם הילדים והנכדים והנינים שלו